קולר אלקטרוני לכלב קטן – עדין, קל ומדויק

כלב קטן הוא לא כלב גדול בקטן

הטעות הנפוצה ביותר באילוף כלבים קטנים עם קולר אלקטרוני היא שימוש בציוד שתוכנן לכלב עבודה. מקלט כבד מדי יושב לא נכון על צוואר צר, זז מהמקום ויוצר מגע לא עקבי – והתוצאה היא כלב שמקבל גירוי לא צפוי ומתחיל לחשוש מהקולר. מקלט מיקרו, לעומת זאת, שוקל עשרות גרמים בודדים, יושב יציב גם בהליכה ובריצה, והנקודות שלו קרובות מספיק כדי לשמור על מגע רציף בעור. הפרמטר השני הוא רזולוציית הגירוי. ב-100 רמות מדורגות אפשר לעבוד ברמות 3–10, שברוב הכלבים הקטנים מתבטאות בתזוזה קלה של האוזן בלבד – זו נקודת העבודה הנכונה. קולרים זולים עם 5–8 רמות גסות מקפיצים את הכלב מ״לא מרגיש״ ל״נבהל״, וזה מה שיוצר את הסיפורים הרעים על קולרים אלקטרוניים. הפרמטר השלישי הוא רצועה: לכלב קטן צריך רצועה קצרה ומתכווננת עם עודף בד מינימלי, כדי שהמקלט לא יסתובב לצדדים. אנחנו ממליצים להתחיל תמיד במצב רטט או צליל, ולעבור לגירוי רק אחרי שהכלב מכיר את הפקודה על רצועה.

השלימו את הציוד לכלב קטן עם קולר לכלב קטן במידות מתאימות, רתמה קלה ומתכווננת, רצועה קלה לטיולים יומיומיים ומדריך קולר חשמלי.