אוכל ללא דגנים לחתולים

"ללא דגנים" זה לא סיסמה – זו החלטה על מקור הפחמימות.

במזון יבש חייב להיות רכיב עמילני כלשהו, אחרת אי אפשר לייצר גרגר. השאלה היא מאיפה הוא מגיע ובאיזה אחוז. מזון קלאסי משתמש בחיטה, בתירס או בסויה, שהם זולים ומעלים את אחוז הפחמימות הכולל. מזון ללא דגנים מחליף אותם בתפוח אדמה, אפונה או עדשים, ומשאיר מקום לאחוז גבוה יותר של בשר ודגים. עבור חתול, שהוא טורף חובה עם יכולת מוגבלת לעכל פחמימות מורכבות, זה שינוי משמעותי: פחות עומס על מערכת העיכול, לרוב פחות גזים וצואה מסודרת יותר. חשוב לומר את מה שנכון: מזון ללא דגנים אינו תרופה, ואינו מבטל אלרגיה. אלרגיה אמיתית במזון היא כמעט תמיד לחלבון מסוים – עוף, בקר או דג – ולא לדגן עצמו. לכן, כשמנסים לפתור גירוד כרוני, הפרמטר החשוב הוא מקור החלבון ולא נוכחות הדגן. מה שכן, אצל חתולים עם רגישות עיכול המעבר למזון ללא דגנים משפר לעיתים קרובות את המרקם והריח של הצואה תוך שבועיים. המעבר עצמו נעשה בהדרגה על פני 7–10 ימים. בסדרה שאנחנו מחזיקים יש התאמה לכל שלב: גורים, בוגרים בשתי גרסאות חלבון, מסורסים וסדרת Urinary. אם החתול מגיב טוב – נשארים. אם לא חל שיפור אחרי חודש, כדאי לבדוק מקור חלבון אחר במקום להחליף שוב לאותו סוג מזון.